הפרעות שינה, חלק א'

המושג הפרעות שינה מתייחס לקשיי הרדמות, יקיצות תכופות במהלך השינה, שינה לא רגועה. אינסומניה יכולה להיות תוצאה של מספר גורמים כגון:
היפוגליקמיה, הפרעות עיכול, הפרעות במערכת הנשימה, כאבים שונים, סטרס ולחצים, דיכאון, ג'ט לג, שימוש מוגבר בקפאין, תרופות, חוסרים תזונתיים או הרגלי תזונה לקויים, הפרעות ומחלות במערכות הגוף השונות, אורח חיים.

הפרעות השינה נפוצות ביותר. כמעט כל אחד חווה בחייו לפחות פעם אחת לילה ללא שינה.
כ- 30% מהאוכלוסייה סובלים מהפרעת שינה למשך שבועות או יותר, הגורמות להפרעות משמעותיות בתפקוד היומי. בשנים האחרונות התפתחה ומתפתחת התמחות חדשה ברפואה הנקראת "רפואת שינה". מומחיות רופא השינה היא אבחון וטיפול בכל הפרעות השינה. במסגרתה של "רפואת השינה" אופיינו סוגים שונים של הפרעות שינה, ופותחו שיטות אבחון וטיפול. הפרעות השינה מתחלקות למספר סוגים עיקריים:
א. נדודי שינה (אינסומניה).
ב. ישנוניות יתר (היפרסומניה).
ג. דום נשימה בשינה.
ד.הפרעות בתזמון השינה והערות (הפרעות בשעון הביולוגי).
ה.פאראסומניות (אירועים אוטומטיים המתרחשים בזמן השינה).

א. נדודי שינה:
15%-10% מהאוכלוסיה סובלים מנדודי שינה כרוניים. רבים מהם צורכים טיפול תרופתי, נפשי או רפואי. נדודי השינה יכולים להיות משניים לבעיה גופנית או נפשית. אך ב- 20%-10% מן המקרים לא מוצאים בעיות כאלו, ואז מדובר בנדודי שינה ראשוניים (אינסומניה פסיכופיזיולוגית).

נדודי השינה יכולים להתבטא בשלוש צורות: קשיי הרדמות, יקיצות תכופות משינה ויקיצה מוקדמת. יכול להיות גם שילוב של שתיים או שלוש הבעיות. הדבר משפיע על חיי היומיום, על הבריאות, ואפילו על תוחלת החיים.

כ- 50% מהגברים בגיל מבוגר סובלים מנחירה. הנחירה נגרמת עקב התרופפות דפנות דרכי הנשימה העליונים באזור החיך הרך והלוע. אויר הנשימה גורם לרטט של הדפנות הרופפות, שמתבטא ברעש הנחירה. כאשר התרופפות משמעותית עלולה ליצור חסימה מוחלטת של דרכי הנשימה והפסקת נשימה ממושכת. במשך לילה אחד יכולות להתרחש מאות הפסקות נשימה שברובן נגרמות ירידות ברמת החמצן בדם.

כל הפסקות הנשימה מסתיימות ביקיצות קצרות (אותן לא זוכרים בבוקר) הפוגעות באיכות השינה. אדם הסובל מתסמונת דום נשימה בשינה, סובל מעייפות קשה ומנטיות להירדמויות מרובות בלתי רצוניות. התסמונת גורמת ליתר לחץ דם, למחלות לב ולאירועים מוחיים, וכתוצאה מכך גם לקיצור תוחלת החיים. גברים סובלים יותר מנשים מנחירה והפסקות נשימה בשינה, והמחלה מתקדמת עם הגיל.

האבחנה מתבצעת ע"י רישום שינה לילי במעבדת השינה, או בביתו של הנבדק. הטיפולים האפשריים בתסמונת הם:
1. ירידה במשקל.
2. שימוש במכשיר להזרמת אויר דרך מסיכה אפית
3. ניתוח לסילוק רקמות עודפות בחיך ובלוע.
4. התקן דנטלי לשימוש בזמן השינה.
ד. הפרעות בתזמון השינה (שעון ביולוגי):
יש אנשים שהם ערניים ופעילים יותר בשעות הבוקר ויש המעדיפים את שעות הערב והלילה. כאשר הנטייה הזו לשעות המוקדמות, או המאוחרות, הופכת להיות קיצונית ומגבילה, מדובר בהפרעה בשעון הביולוגי.

במיוחד מוכרת ומציקה היא תסמונת "הפאזה המאוחרת". אדם הסובל מהתסמונת מסוגל להירדם רק בשעות הלילה המאוחרות, או למעשה בשעות הבוקר המוקדמות, וישן במשך כל הבוקר עד צהריי היום. אנשים כאלה אינם מסוגלים להירדם בשעות הערב הרגילות ומתקשים מאוד להקיץ בבוקר. כאשר הם נדרשים להקיץ בשעות הבוקר הרגילות, נגרמת להם הפרעה משמעותית בתפקוד היומי.

הסיבות להפרעה זאת הן לדעתי נפשיות, לרוב עשויות לנבוע מפחדים שונים, ולמעשה ההירדמות היא צעד של פשרה בין הפחד לתשישות הגופנית. תופעה הפוכה מתרחשת אצל אנשים הסובלים מתסמונת "הפאזה המוקדמת". הם מקדימים להירדם בלילות ולהקיץ בבקרים. תופעה זו נדירה יותר.

הטיפול הקונבנציונלי בהפרעות "בשעון הביולוגי" הוא ע"י שימוש בשיטות התנהגותיות, בהורמון הטבעי מלטונין, ובחשיפה לאור בעוצמה גבוהה בשעות מסוימות.

חלמתם חלום ואתם רוצים להבין את המסר שלו? 
אתם מוזמנים להתקשר למרכז המומחים של ישראל בטלפון 072-3401010


למאמרים נוספים:

הפרעות שינה - חלק ב'

מתוך הספר של ד"ר זיו מאיר, מנהל מכללת ברק.