פרשת דרכים: כיצד לקבל הדרכה מחלום

מכיוון שהחלומות הם חלק אינטגראלי מחיינו, ואנו מבלים חלק ניכר מחיינו בשינה ואנו חולמים, הרי רק ראוי שנקשיב להם כדי למצוא תשובות ומזור בתקופה כה דינאמית שאנו חיים בה. חלומות מסייעים לבריאות ולאיזון הנפשיים שלנו והם מסוגלים להגיש לנו הדרכה ועצה המצוינות ביותר עבורנו. זאת, מכיוון שהם באים מתוכנו פנימה – מתוך מקום הכי אינטימי שלנו בתוך הנפש שלנו – שאיננו מכירים אותו מתוך המודעות של האגו הער שלנו, ושהאגו החולם מסוגל להציג לנו.
הפעילות של השכבות העמוקות יותר של הנפש שלנו מתרחשת באופן מובהק בזמן ובתוך החלומות שלנו.

נפש רב-ממדית
השכבות של הפסיכה (נפש) שלנו הן רבות ועמוקות, והספרות המתארת אותן ענפה ועתיקה. השכבה החיצונית של חיי הערות היא רק אחת מני רבות. בחלומות מתגלות שכבות רבות נוספות, עמוקות יותר, ומי שרוצה להתמסר בכנות לעבודה על החלומות, של עצמו ושל הזולת, ראוי שיהיה מצוי ובקיא בתוך רזי הנפש עד כמה שאפשר. לעולם לא ניתן באמת להגיע עד לשכבה הכי בסיסית של הנפש, מהסיבה הפשוטה שלא קיימת שכבה בסיסית כזו, אלא זו מהות הנמצאת בתנועה דינאמית משתנה תמיד. הנפש, בדומה לנשמה, תיוותר לעד מיסתורית, תגלה טפח ותסתיר טפחיים. ובכל זאת, אם נקשיב לה, נוכל לדלות אוצרות רבים מתוכה, שמתגלים דרך החלומות שלנו.

אינדיבידואציה
אינדיבידואציה היא רעיון מרכזי בתיאוריה של הפסיכולוגיה היונגיאנית. היא מתייחסת לתהליך שבו האדם שואף באופן מודע להבין ולפתח את הפוטנציאל המולד של נפשו... הגורם החשוב ביותר אינו כמות ההישגים, אלא האם האדם אמיתי ונאמן לפוטנציאלים שלו, או שמא פשוט נשמע לנטיות האגוצנטריות והנרקיסיסטיות שלו או מזדהה עם התפקידים החברתיים הקולקטיביים.
רעיון האינדיבידואציה אינו זהה לרעיון האינדיבידואליות, ועל כך במאמר נפרד.
 
התייחסות חדשה-עתיקה למושג "אינדיבידואציה"
הגדרת האינדיבידואציה שלעיל הייתה "מקודשת" במיוחד לאדם המערבי במחצית השנייה של המאה ה-19 ובמאה ה-20. בעוברנו את מפתן המאה ה-21 היא עדיין רלוונטית אך זקוקה לרענון.
חוקר נפש הוא תלמיד נצחי של הרוח האנושית אשר נמצאת בתנועה דינאמית משתנה לאין-סוף. ומכיוון שכך, אין עוד מספיקה בקיאות ברזי הנפש רק של האדם בן התרבות המערבית (הפסיכולוגיה המערבית), אלא עוד על חוקר נפש להיות קשוב כיצד תרבויות אחרות רואות את רזי החיים הפנימיים של האדם, וכיצד הם משתקפים בחלומות.
האינדיבידואציה של האדם המערבי הייתה בראש ובראשונה מול הוריו. לא כך הוא בתרבויות אחרות.

למצוא את ה"אני" דרך החלומות
בכל המיתוסים, גם המערביים, הגיבור יוצא למסע ארוך ומפרך. הוא עורף את ראש הדרקון (או המפלצת) המאיים, או לחלופין מאלף אותו לחיית הכוח שלו, לאמור, הוא הצליח לערוף את "החתימה ההורית". הוא הצליח להשתחרר מהשפעת האב או האם, או שניהם גם יחד, וליצור את חתימתו שלו, את שלמות הנשמה שלו, את האינדיבידואציה שלו. אך בסוף המסע הוא חוזר למשפחה ולקהילה שלו כדי לשרת אותם באמצעות התובנות שזכה בהן במסעו.
האדם המערבי נכרת מהשורשים הטבעיים שליוו אותו במשך מאות ואלפי שנים: משפחה, שבט, קהילה, מדינה, לאום, דת, תרבות – כל אותם הדברים שמגדירים אותו כאדם (נכון לעת הזו; בעתיד הרחוק, גם הגדרות אלו ישתנו). הוא תועה כעת מבולבל ובודד בתוך ההמון האלמוני. הוא מחפש דווקא את הקולקטיב ואת השייכות, אך יחד עם זאת הוא לא רוצה לאבד את הייחודיות שלו. ואכן, עלינו להיות מצויים בשינויים החברתיים, התרבותיים והפוליטיים הגלובליים המואצים אשר מתרחשים ממש לנגד עינינו. היינו, כל אלה משתקפים גם הם בחלומות, כפי שנראה בדוגמה של החלום בהמשך.
מעניין לציין כי הנושא של היפרדות בריאה מההורים וחזרה לקולקטיב עולה יפה גם בקלף 6 (האוהבים), 7 (המרכבה) ו-14 של הארקנה הגדולה בטארוט. לאמור, זהו מוטיב אוניברסאלי. המוטיב הזה בולט במיוחד בקלפי הארקנה הגדולה של הטארוט של מרסיי.

חלום ותהליך האינדיבידואציה וההארה בשחר המאה ה-21
כרמלה (שם בדוי), אישה בסוף שנות ה-50, גרה מזה 18 שנה בארה"ב. רופאה בכירה, בעלת קליניקה פרטית ועובדת גם בבית חולים.
החלום: כרמלה הולכת בשדה פרחים. היא מבחינה בפרח כחול מיוחד (סימבול אלכימי מובהק של שינוי). היא מתקרבת לפרח, בתוך עלי הכותרת שלו מונחת אבן יקרה (ייתכן שזו אבן הפילוסופים?). כרמלה מחבקת את האבן ומתחילה ללכת. השדה אין לו סוף, ההליכה לא נגמרת, היא עייפה וצמאה ולא מסוגלת להתקדם. מה הטעם באבן היקרה? היא לא תרווה את צימאוני ולא תשביע את רעבוני. אני עומדת למות ולא אוכל להוריש את האבן לאיש.

הנחייה חשובה לפותר החלומות
כלל ראשון שעל פותר החלומות לאמץ הוא לא לפתור את החלום עבור החולם, אלא להדריך את החולם כך שיפתור את חלומו בעצמו, אחרת החולם לא יפיק שום תועלת מחלומו. למשל, למרות שהיו נוכחים סימבולים אלכימיים בחלומה של כרמלה, לא התפתיתי להציג את ידיעתי באלכימיה ולא הצגתי אותם בפניה. ברם, הסימבולים נמצאים בלא-מודע מכוח שייכותם ללא-מודע הקולקטיבי, וגם אם החולם לא בקיא באלכימיה ולא מגדיר את הסימבולים, הרי שהם בכל זאת יחוללו את השינוי. במקום זאת, ניהלתי עם כרמלה שתי שיחות טראנס-אטלנטיות ארוכות. ההדרכה שלי הייתה מינימאלית ונועדה לחדד ולהביא מעל לפני השטח מה שכבר היה מוחלט בתוך נפשה פנימה של כרמלה.
כרמלה החליטה לחזור לישראל. היא הבינה שהיא "מתה" מבחינה תרבותית בארה"ב. היא חייבת לשנות (הפרח הכחול) ושמוטב שאת המומחיות שלה תממש בקרב "האנשים שלה". וכך, כרמלה גם מצאה את האינדיבידואציה שלה (אבן הפילוסופים), והיא גם חלק מהקולקטיב: משפחה, מדינה, דת, תרבות, לאום וכד', ויכולה להיות מושפעת מן האבן היקרה ולעשות בה שימוש מועיל.
המגמה הזו של חיפוש האני והקולקטיב, האני מול הקולקטיב, האני בתוך הקולקטיב - רק תלך ותתרחב בראשית המאה ה-21. כיצד התבנית הזאת תתפתח? רק העתיד יגלה.

* אלה שונייה היא מייעצת מיסטית, נומרולוגית, פותחת בקלפים, מפרשת חלומות. המאמר הוא קניינה הרוחני, כל הזכויות שמורות

לשיחה אישית ודיסקרטית עם אלה חייג/י למרכז המומחים של ישראל!
טל' 072-3401010 שלוחה 37

למאמרים נוספים:

פענוח חלומות

טיפים לפירוש ולפענוח חלומות

שפת החלום - שפת הסמלים